רזייב נ' כלל חב' לביטוח בע"מ

פסק דין

מבוא

התובעת, ילידת 12.7.84, נפגעה בתאונת דרכים שאירעה ביום 19.6.06.

הנתבעת לא חלקה על חבותה לשאת בנזקי גוף שנגרמו לתובעת בתאונת הדרכים, בהתאם להוראות חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, ולפיכך השאלה הטעונה הכרעה הינה שאלת הנזקים שנגרמו לתובעת בעקבות תאונת הדרכים, והפיצוי הראוי בגינם.

הנכות

לשם בדיקת מצבה הרפואי של התובעת מונה פרופ' ר' מושיוב, כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי. בחוות דעתו מיום 15.7.09, סקר פרופ' מושיוב את ממצאי בדיקתו, את המסמכים הרפואיים שעמדו לפניו, ואת תלונות התובעת. אשר לנסיבות התאונה ציין המומחה שהתובעת נפצעה כאשר נהגה ברכבה ופגעה חזיתית ברכב אחר. מזירת התאונה פונתה התובעת לבית החולים סורוקה באמצעות אמבולנס.

המומחה פירט בחוות דעתו כי בחדר המיון צוינו כאבי ראש וכאבים בשורש יד שמאל, ובשחרורה הומלץ על משככי כאבים. עוד פירט המומחה שכאבי הצוואר והגב העליון החמירו ולוו בהקאות, ועל כן, ביום 21.6.06 פונתה התובעת לחדר מיון בשנית, ואושפזה לבירור. ביום 26.6.06 צוינו כאבי ראש, צוואר וגב. הכאבים החמירו ותועדו גם לאחר מכן, כמפורט בחוות דעתו של המומחה.

אשר לתלונות התובעת ביום הבדיקה ציין המומחה כי "התובעת מתלוננת על כאבי גב תחתון המלווים בהגבלת תנועות. הכאבים מתגברים בישיבה, בעמידה, בנשיאת משקל, במאמץ פיזי. הכאבים מתגברים לעיתים ומונעים מהתובעת תפקוד כלשהו.".

אשר לבדיקה הקלינית תיאר המומחה את ממצאיו וציין כי "טווח תנועות עמוד השדרה הצווארי מלא לכל הכיוונים ... אין ספזם שרירים או רגישות ממוקמת על פני החוליות הצוואריות או הגביות. טווח תנועות עמוד השדרה המותני מוגבל במידה מזערית ובמבחן שובר התרחקות הזיזים האחוריים מ- 10 ס"מ ל-15 ס"מ, ונמצא ספזם שרירים ומופקת רגישות ממוקמת על פני החוליות המותניות. הכוח הגס, הרפלקסים והתחושה מלאים ושווים בארבעת הגפיים ולא הופקו רפלקסים פתלוגיים. מבחן הרמת רגל ישרה תקין דו-צדדית".

אשר לבדיקות העזר, התייחס המומחה לבדיקת CT של עמוד השדרה המותני מיום 1.10.07 בזו הלשון- "הדגימה בקע אחורי-שמאלי בגובה L5-S1 עם מלאות הריצס הלטראלי השמאלי".

בפרק הדיון והמסקנות, כתב המומחה "התובעת מתלוננת על כאבי גב תחתון בעקבות התאונה הנידונה מיום 19.6.06. בבדיקתה הגבלת תנועה מזערית המלווה בספזם שרירים וברגישות ממוקמת. בדיקת CT הדגימה בקע דיסק בגובה L5-S1. נכותה של התובעת לצמיתות הינה בגובה 5% לפי מחצית סעיף 37(7)א'. התובעת לא סבלה בעברה מבעיות גב תחתון וסביר לקבוע שהנכות נובעת במלואה מהתאונה הנידונה."

על יסוד ממצאיו העריך המומחה שבעקבות תאונת הדרכים נותרה לתובעת נכות צמיתה בשיעור של 5% לפי פרט 37(7)א' לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז- 1957. המומחה ציין שהתובעת לא סבלה בעברה מבעיות גב תחתון ועל כן סביר לקבוע שהנכות נובעת במלואה מהתאונה.המומחה העריך שבתקופת חופשת המחלה שארכה מיום התאונה עד ליום 20.7.07 הייתה לתובעת נכות בשיעור של 100%. (במהלך חקירתו אישר המומחה שנפלה טעות סופר בתאריך שנקב, והתאריך הנכון הינו 20.7.06 (עמ' 10 שורות 26-28).

שאלות הבהרה

ביום 29.3.11 שלח ב"כ התובעת שאלות הבהרה למומחה. לשאלות צורפו ממצאי בדיקת הולכה עצבית שנערכה ביום 25.1.11 וסיכום רפואי מטעם ד"ר קולומויסקי.

לשאלה האם לאור מסמכים אלו יש מקום לבדיקה חוזרת של התובעת או לשינוי חוות הדעת השיב המומחה כי "על פי המסמכים הללו אין סימני חסר נוירולוגי בבדיקה הפיזיקלית, ומאחר והנכות נקבעה על פי הממצאים הפיזיקליים אין החמרת מצב אצל התובעת ואין צורך בבדיקה חוזרת. ככלל, בבדיקת ההולכה העצבית אחוז גבוה של ממצאים שאינם בעלי משמעות קלינית, ועל כן ממצאי בדיקה זו אינם יכולים להוות כשלעצמם אינדיקציה לקביעת נכות.".

חקירת פרופ' מושיוב

התובעת חלקה על חוות דעתו של המומחה וזימנה אותו לחקירה נגדית. במהלך חקירתו הנגדית שנערכה ביום 18.6.12, ביקש ב"כ של התובעת מהמומחה להסביר את המונח "רציוס לטרלי" והמומחה אישר כי המשמעות היא של דחיקה של רקמה סחוסית מהדיסק לתוך התעלה (עמ' 1 שורות 26-28).

לשאלה האם המלאות ברציוס הלטרלי יכולה להסביר את התלונות על הכאבים ברגל השיב המומחה כי תלונות התובעת היו על כאבי גב וכאבי צוואר ולא הייתה הקרנה לרגליים "נדמה לי שתיעוד על הקרנה לרגל שמאל בא מאוחר יותר אחרי שבוצע לה בדיקת סי.טי של עמ' שדרה מותני אחרי שהבדיקה הקודמת של עמ' שדרה צווארי יצאה תקינה." (עמ' 2 שורות 23-24). המומחה הוסיף כי שכאשר בא אלי פציינט והוא מתלונן על כאב עם הקרנה לרגל, ואני מוצא סימן או שניים נוספים, אז אני עושה לו בדיקת סי.טי, ומוצא את המלאות, אז הדבר מדבר בעד עצמו וזה ברור לגמרי." (עמ' 2 שורות 26-29).

המומחה השיב כי בתיעוד הרפואי עד לבדיקת הCT לא היו תלונות על כאבים ברגל וכך גם בבדיקה שערך לתובעת. המומחה השיב שאינו חושב ששאל את התובעת במישרין האם יש לה כאבים ברגל (עמ' 3 שורות 5-14). לשאלה אם הכאב ברגל יכול להופיע זמן מה לאחר התאונה השיב המומחה "בדר"כ זה לא כך. תאונת דרכים, אם זה היה הייתי מצפה שהכאב יופיע בהתחלה. הכל יכול להיות, ובכל זאת קיבלתי את הקשר בין התלונות שלה לבין התאונה, למרות הספק." (עמ' 3 שורות 17-19).

המומחה הסביר את המונח "הגבלה קלה בתנועות עמוד השדרה", ואת הבדיקות שעשה להגיע לקביעה זו. המומחה ציין שערך גם בדיקות של הטיה ובדיקות סיבוביות והן היו תקינות, אשר לטענה שלא כתב בחוות הדעת את הבדיקות הסיבוביות השיב המומחה "אני לא רואה צורך לכתוב את הבדיקות הסיבוביות" (עמ' 4 שורה 26).